קטגוריות
בלוג

מתנה סקסית לבן זוג / חבר / בעל – צילומי עירום בסטודיו

הוא נוסע לחו"ל לכמה חודשים ואת רוצה לעזור לו להתגעגע?… אתם חוגגים בקרוב יום נישואין ואת רוצה להפתיע אותו?…
הקונספט הנועז של תמונה במתנה בסטודיו אקספוז מתאים בדיוק בשבילכם.

תחילתה של החוויה בסשן צילומים פרטי ומיוחד בסטודיו אקספוז, בו תצטלמי בעירום או בהלבשה תחתונה / סקסית, לפי מה שמתאים לך. עם סיום הסשן תבחרי מספר תמונות שהכי אהבת להדפסה מיידית בסטודיו בגודל המתאים לך, בין אם זו הגדלה A4 או תמונות פוקט לארנק (מתנה מדליקה ומתאימה לנסיעה או מסע ארוך).  את המתנה הסקסית הזו הוא לא ישכח! בנוסף, תקבלי את כל התמונות שצולמו במהלך הסשן על גבי דיסק.

שאלה: נשמע מדליק אבל מעט מרתיע. זה קונספט חדש?
תשובה:  בחו"ל זה נהוג מזה שנים רבות. סטודיו אקספוז פועל משנת 2008 ובמהלך השנים הללו הצטלמו בו נשים רבות והפתיעו את הגבר שלהן במתנה סקסית ובלתי נשכחת. סטודיו אקספוז הוא המקום הנכון להכין בו מתנה כזו. כאן תקבלי את היחס המקצועי והאישי, הצילומים האיכותיים והאמנותיים, והתמונות שיהממו את בן זוגך.

שאלה: אני אוהבת את הרעיון של צילומים סקסיים אבל לא בטוחה שמתאים לי להצטלם בעירום. אפשר להצטלם לבושה?
תשובה: בוודאי. דרגת החשיפה תותאם בדיוק למה שמתאים לך. זה המקום לציין שבמגוון הרחב של התמונות המצולמות בסטודיו אקספוז ניתן למצוא צילומי עירום תמימים מאוד, ולעומתם צילומים הרבה יותר נועזים בביגוד סקסי…

שאלה: השרות ניתן גם לגברים?
תשובה: בהחלט כן, גם הגברים מוזמנים להפתיע את בנות הזוג ולהפיק בסטודיו אקספוז תמונה מדליקה במתנה.

תיאום סשן צילומים ופרטים נוספים בטלפון 054-6622678

נתראה בסטודיו…

קטגוריות
בלוג

צילומי הריון – קצת אחרת

הריון… חיים שנובטים בתוכך… הבטן המתעגלת, הגוף המתעצב, הפעימות של העובר, הבעיטות, הקשר שנרקם עוד בטרם נפגשתם… איך הופכים את כל זה לתמונה? בעזרת רגישות, נסיון, הבנה של האור והצל, של קימורי הגוף ושל התהליכים העוברים עליו ועלייך…
החיבור בין סטודיו אקספוז – מקום המתמחה בצילום עירום – לבין ההריון הינו טבעי והרמוני. ואכן, איזו תקופה יכולה להיות מיוחדת יותר ומתאימה יותר לתיעוד אמנותי של גופך, הנשיות המתגשמת בך והאמהות שבדרך? כשתכנסי לסטודיו אקספוז תחושי מיד באוירה המיוחדת של המקום. תאורה רכה, מוסיקה נעימה, מרחב נוח, פרטי ואינטימי. לאחר שתתארגני בחדר ההלבשה נעבור לחדר הצילומים ונתחיל בסשן. הצילומים מתאפיינים במגוון סגנונות כשהדגש הוא על תאורה מחמיאה היוצרת משחקים של אור וצל, מדגישה קוי מיתאר ומותירה גם מסתורין היכן שצריך… הצילומים ניתנים לצפיה מיידית על גבי מסך גדול וכך תוכלי להתרשם מהתוצאה ולתת משוב בנוגע לסגנון האהוב עלייך ביותר.

צילומי הריון – קצת אחרת…

שמי רון ואני הצלם היוצר בסטודיו אקספוז. מרבית הסשנים באקספוז נוגעים בחומרים מרתקים כגון רגשות, יצרים, מיניות, זוגיות, העצמה ועוד… כשאני מצלם הריון אני נאמן לאותו סגנון עבודה ולא מחפש למחזר חומרים שכבר ראית בהרבה צילומי הריון אחרים: לא תמצאי אצלי צילומים בטבע (לא פוסל זאת כלל, אך אני משאיר זאת לאחרים), לא "פרפרים ופרחים" (מעריך ומכבד גם תמונות כאלה אבל יש צלמות שעושות זאת הרבה יותר טוב ממני :)) ואם לתמצת: Expose! בואי למסע, לחשיפה, לאינטימיות, לתחושות ולמראה הדרמטי והאפלולי של היצירה האמנותית המקורית באקספוז. אם אהבת את התמונות שמוצגות כאן באתר, את בכיוון הנכון להפיק את המיטב מהסשן האישי שלך אצלי בסטודיו.

חשוב לציין שהצילומים בסטודיו אקספוז מתבצעים על ידי צלם ולא צלמת. לחלק מהנשים נוח יותר להיפתח לצלמת בתקופה הזו של חייהן וזה לגיטימי. לאחרות אין בעיה להרגיש נוח כשהצלם הוא גבר, ומה שחשוב הוא הנסיון והמקצועיות של הצלם וכיצד נראות התמונות שהוא מפיק. ניתן כמובן לבוא עם מלווה (בעלך – שיכול להצטלם איתך כמובן, או חברה טובה).

עם תום הסשן יצרבו התמונות לדיסק שתקבלי במקום. כמו כן תוכלי לבחור שלוש תמונות שיודפסו עבורך בגודל A4 – מזכרת נפלאה.

תיאום סשן צילומים ופרטים נוספים בטלפון 054-6622678 או באמצעות טופס יצירת הקשר בצד ימין.

נתראה בסטודיו…

קטגוריות
בלוג

מאחורי הקלעים – נטלי

הבטחתי לתת לכם הצצה אל מאחורי הקלעים של סטודיו אקספוז. הנה הזדמנות ראשונה…זהו סשן צילומי עירום וביגוד פטיש עם נטלי רוסו, והדלת פתוחה כל הזמן. נטלי הרגישה איתי בנוח מהרגע הראשון, ואני חילקתי את הזמן בחדר ההלבשה בין לעזור לנטלי לבחור פריטים ולהתארגן (תנסו אתם לקשור מחוך עור בעצמכם), לבין צילום ותיעוד של כל הסיטואציה. בין לבין שולבו הפסקות סיגריה (אני לא מעשן), בירה (שנינו אוהבים) וסתם קשקושים וצחוקים. איזה כיף…

Read More

התמונות כאן לא יציגו עירום, מכיוון שאת הבגדים הסירה נטלי על הסט (והצצה לסט הזה חלקכם כבר ראיתם באתר של סטודיו אקספוז או בפייסבוק). בחדר ההלבשה התמקדנו בהלבשה תחתונה והארסנל המרשים של בגדי עור–גרביונים-מיני ועוד מלאנתלפים פריטים מדהימים שיש לנטלי במלתחה האישית.
אז הנה … מתחילים עם … גרביונים!
נטלי לובשת גרביונים בסטודיו אקספוז - סשן צילומי עירום והלבשה תחתונהטאצ' אפ איפור, וזו ההזדמנות לפרגן לנטלי הכישרונית שבנוסף לדיגמון עושה גם איפור וקוסמטיקה.
נטלי רוסו מתאפרת לצילומים בסטודיו אקספוז - סשן צילומים בסטודיו  ועוד תמונה מהאיפור… עבכדם הנאמן מצלם דרך המראה וזוכה לחמש דקות התהילה…
נטלי רוסו מתאפרת בסטודיו אקספוז - סשן צילומים בסטודיו בין הצילומים הפסקת סיגריה וגם בירה. אני לא מעשן כלל, נטלי מעשנת מעט, אבל הפסקת סיגריה זה תמיד כיף
הפסקת סיגריה - נטלי בצילומים בסטודיו אקספוזואחרי הסיגריה… בירה בסטודיו אקספוז. יאממי…
בירה בסטודיו אקספוז - מאחורי הקלעים על סט הצילומים
טוב, אז מה נלבש עכשיו? אולי את הסט הכסוף המדהים הזה? או שלא… מתלבטים… איכשהו בסטודיו אקספוז זה בדרך כלל נגמר בלי בגדים וזהו
מה ללבוש? נטלי בחדר ההלבשה בסטודיו אקספוז בין הצילומים
חגורה ותחתון. נכון הולך טוב ביחד?
חגורה ותחתון - מתכוננים לצילומים ובוחרים פריטים - סטודיו אקספוזועוד משהו יפה לסיום. ועוד סשן שכולו חוויה הסתיים. תמונות נוספות – בהמשך…
משקפי שמש בסטודיו? יש מצב... מאחורי הקלעים בסטודיו אקספוזאני מנצל את ההזדמנות להודות לכל המפרגנים והמתעניינים. מחמם את הלב לשמוע שראיתם ואהבתם את הצילומים. תמשיכו לעדכן אותי בפייסבוק או במיייל ובהודעות פרטיות. ואם קיבלתם חשק לסשן צילומים פרטי – דברו איתי!

קטגוריות
בלוג

נטלי

כבר סיפרתי שדרך היצירה בסטודיו אקספוז זכיתי להכיר חברים חדשים ואנשים מעניינים. אז נטלי רוסו היא בהחלט אחת מאותם חברים שהרווחתי.
החיבור הראשון בינינו היה כמו הרבה קשרים שנוצרים כיום – בפייסבוק, ולאחר שראיתי מספר תמונות שלה שמאוד אהבתי הזמנתי אותה להצטלם בסטודיו אקספוז.
התמונות שתפסו אותי באלבומים של נטלי היו בתלבושות אופייניות של יחסי שליטה ופטיש. אם נרתעתם אתם בעלי לב חלש או דעות קדומות. אם הסתקרנתם – אתם תאהבו את מה שתראו בהמשך…

Read More
החיבור של עולם הפטיש לעולם העירום עובד היטב הן מבחינה ויזואלית (תלבושות מינימליות, מאוד ססגוניות ועוצמתיות) והן מבחינת האנרגיות שהפטיש מביא לסט.
הסיבה היא שפטיש מגיע ממקומות מאוד יצריים ומורכבים. בפטיש עושים לעתים קרובות שימוש בתלבושות ובמסכות, אבל הוא נוגע בדברים שנמצאים עמוק בפנים בתוך הבנאדם. פטיש יכול להתבסס על משחקי תפקידים, אבל בעצם המשחק הזה נובע ממקום מאוד אמיתי. כך גם העירום, אשר מסיר את הקליפות – הבגדים ש"עושים את האדם" (איזה משפט מוזר, תחשבו עליו ועל מה שהוא אומר עלינו…) ולאחר שהבגדים הושלו ואינם, שפת הגוף – שפה טבעית, יצרית ומרתקת מקבלת את הבמה. יש כאלה שקשה להם יותר לדבר בשפת הגוף, ויש כאלה שמחוברים היטב לעירום ו"מדברים" עירום בלי בעיה. נטלי – כפי ששמחתי לגלות היא כזו.
הנה תמונה של נטלי לבושה בבגדי העור האופיניים ליחסי שליטה. אלה הפריימים הראשונים שצילמנו.
נטלי רוסו - צילום בסטודיו אקספוז

 

הנה עוד פריים בתלבושת אחרת ובאוירה דומה.
יפה בשחור - נטלי רוסו מצטלמת בסטודיו אקספוז

בהמשך הסשן עברנו לצילומי עירום, כשלכל אורך הדרך המצלמה מתקתקת. מאחורי הקלעים, בחדר ההלבשה, כשנטלי מתלבשת ומתפשטת וכשאנחנו מתלבטים מה מתוך המלתחה המטורפת של נטלי נצלם עכשיו.
רוצים לראות? מבטיח פוסט " מאחורי הקלעים" בקרוב. התמונות של ה making of מרתקות לא פחות מהצילומים שנלקחו במהלך הסשן.
כשעברנו לצילומי העירום העבודה יחד היתה חווייתית וזורמת. נטלי לא היתה צריכה "להפשיר", היא היתה לגמרי בתוך הקטע של הצילומים ושל ההתמסרות למצלמה. אני אוהב להראות למצולמים/ות שלי את התמונות שאני יוצר עוד במהלך הסשן. זה עוזר להם להבין איך אני מאיר אותם, מהי הזוית שבחרתי ומה רואים ולא רואים בצילום. כשהראיתי לנטלי את הצילומים קלטתי שהראש שלי מתאים לה לגמרי, וכשהיוצר והמודל עובדים בתיאום התמונות מעבירות את החיבור בצורה הטובה ביותר. הנה תמונה ממצה מאותו סשן.
נטלי רוסו - צילום עירום בסטודיו אקספוז
בפעם הבאה אתן את המבט המובטח אל מאחורי הקלעים של הסשן עם נטלי. stay tuned.
פוסטים אחרים באותו נושא: מאחורי הקלעים עם נטלי בסטודיו אקספוז

קטגוריות
בלוג

צילום עירום אמנותי בסטודיו אקספוז

העירום היה מאז ומתמיד נושא מרתק בעל מקום מרכזי באמנות. בעבר, לפני שהמציאו את הצילום, עירום היה טריטוריה של ציירים. אותם אמנים היו יושבים ימים ואף שבועות מול מודליסטית, בוחנים, מציירים, מתקנים, ובונים אט אט יצירת אמנות שבעתיד תיכנס לקלאסיקה. בימינו, בעידן הצילום הנגיש לכולם ממשיכה האמנות להתפתח אך במקביל אנו נחשפים גם לצילומים רבים שנוצרו בלחיצה סתמית על כפתור המצלמה, והתוצאה על פי רוב לא יותר מתמונה בינונית, ולבטח לא יצירת אמנות.

כאן נכנס לתמונה סטודיו אקספוז.

הסטודיו נולד מתוך גישה של כבוד לעירום ושאיפה להציג את הגוף העירום בצורה אסטתית ואמנותית ולא רק חושפנית. הסגנון הצילומי של אקספוז מתאפיין בתאורה מיוחדת המייצרת מעברים מסקרנים של אור וצל, עומק ומסתורין. בסטודיו מתקיימים צילומים במרחב שבין עירום אישי ואינטימי, לבין הפנטזיה והגשמתה. המגוון של הצורות והאנרגיות בהן בא העירום לידי ביטוי מרתק ומפתיע: הבריאה של חיים חדשים כפי שבאה לידי ביטוי בצילומי הריון, הקימורים המפוסלים של הגוף הנשי או הגברי, המיניות והארוטיקה המצויים בכולנו, החיבור והאינטראקציה של בני זוג, וגם החיבוק והקבלה העצמית של הגוף כשאתם לבד.

סשן צילומי עירום הוא מתנה נפלאה לאהוביכם, לעצמכם, לזוגות, לאישה הריונית, לחברה שסיימה דיאטה מוצלחת, ובכלל, לאלה האוהבים את גופם או הרוצים ללמוד לאהוב אותו. אופי הסשן מותאם אישית למצולמ/ים, החל מיחידים ויחידות, המשך בזוגות, ואפילו מסיבת רווקות שובבה וסקסית… רוצים לנסות? פשוט, לחצו כאן לשליחת מייל או טלפנו 054-6622678.

קטגוריות
בלוג

צילומי העירום שלה – פוסט משותף

"נו… אז מה את רוצה השנה ליום ההולדת?"
כמו בכל שנה, גם השנה אני ובעלי ערכנו את שיחת יום ההולדת. אחרי יום עבודה מפרך, עמוס ריצות וארגונים, ארוחת ערב ומקלחת, התיישבנו על קפה ועוגה בסלון. קשקשנו, צחקנו ואז הוא שאל את שאלת מתנת יום ההולדת. בכל שנה אני תוהה, מתלבטת, מבקשת זמן לחשוב, אבל השנה זה היה ברור לי מה תהייה מתנת יום ההולדת ה-30 שלי! "סשן צילומי עירום"- עניתי. בעלי לא היה מופתע. הוא כבר יודע עם מי יש לו עסק, הלוא הוא מכיר אותי כבר מהיותי בת 18… ובעלי היקר, המפרגן מאין כמוהו אמר לי "אין בעיה. תמצאי סטודיו מתאים ותקבעי פגישה".

עוד באותו הערב שוטטתי באינטרנט. נכנסתי לגוגל הקשתי "סטודיו לצילומי עירום" והגעתי לסטודיו אקספוז – הסטודיו של רון. מיד כשנכנסתי לאתר ההתרגשות פשטה בי! נכנסתי לגלריית התמונות ופשוט התאהבתי!!! מי היה מאמין שלא ירחק היום והתמונות שלי יקשטו את אותה הגלריה (:

טינג… הטלפון מודיע לי על מייל חדש באינבוקס של סטודיו אקספוז. אני פותח: "רון שלום! אני מתעניינת בצילומים אירוטיים (מתנת יום הולדת 30!)… ". ממשיך לקרוא, היא מתעניינת קצת בנוגע לפרטיות, הדפסת תמונות, וחותמת בברכת חג שמח. ערב ראש השנה מתקרב. אני לוחץ "השב" ומספק לה אינפורמציה נוספת על הסשן, המחיר והאפשרויות להדפסות. "גיל 30 זה אחלה זמן לחויה נועזת שכזו. תפנקי את עצמך לכבוד השנה החדשה והיומולדת. אם יש עוד שאלות אני כאן בשבילך" מברך ב"שנה טובה" ושולח.

חולף זמן… שיחת טלפון. היא על הקו… מזכירה לי את המייל וכעת רוצה לקבוע סשן. פותחים יומן, היא תארגן לעצמה בוקר פנוי ותגיע נינוחה ורגועה. אנחנו מדברים עוד קצת על הפריטים שכדאי להביא, אולי גם מתלוצצים קצת להפיג מבוכה אפשרית ונפרדים עד הפגישה שקבענו.

לפני תחילת כל סשן אני מכין את הסטודיו. תאורה במצב לתחילת צילומים, פריטים רלוונטים בהישג יד, קומקום חם במטבחון לאיזה קפה או תה, האורות הנכונים באזורים השונים. כשאני כבר מוכן ועושה את דרכי חזרה למחשב היא מתקשרת מהרחוב, רוצה לוודא היכן בדיוק הכניסה ואיפה לחנות. אני קופץ אליה למעלה (הסטודיו במרתף) ופוגש אותה באוטו. פתאום במקום להיות צלם אני על תקן טסטר. מכוון אותה בנסיעה, מאתר מקום חניה ומאתגר אותה לחנות ברברס כשהיא בכלל נרגשת לפני צילומים… צוחקים על הסיטואציה, התחלה מצויינת, המתחים התפוגגו עוד לפני שהיא דרכה בסטודיו. יורדים למטה ואני פותח את הדלת הכבדה…

זהו! סוף סוף עשיתי את זה, וקבעתי עם רון פגישה. מחר היום הגדול! הבוקר הגיע- כולי נרגשת ומלאת מרץ, שולחת את הילד לגן (נראה לי שבאותו הבוקר הוא הגיע ראשון!), ארגונים אחרונים ואני כבר בדרך… "הגעת ליעד!" הכריז לי ה GPS בקול שנשמע עליז מן הרגיל. לא ממש יודעת איפה זה בדיוק, מטלפנת לרון ותוך שתיי דקות הוא כבר אצלי במכונית, מכוון אותי לחנייה הקרובה. נבוכה, חוששת מעט להישיר מבט, משחקת אותה עסוקה בנהיגה ואומרת לעצמי- מטומטמת, עוד רגע ואת אצלו בסטודיו בלבוש מינימאלי (אם בכלל) עושה פוזות מול המצלמה והפלאשים. יופי, מצאנו חנייה! למזלי, הצלחתי להחנות ברברס כמו נהגת מצטיינת מבלי לעשות פדיחות! ירדנו למרתף, רון פתח את הדלת הכבדה וסימן לי להיכנס. חדר נעים להפליא, אווירה קסומה, אור עמום ומוזיקת רקע מרגיעה התנגנה לה…. רון מיד הציע לי לשתות. התיישבנו, קשקשנו, רון הסביר לי מה עומד להיות וערך לי סיור במקום. עברנו על פרטי הלבוש שהבאתי וסיכמנו ביחד עם מה מתחילים- חוטיני שחור ועליונית שחורה שקופה- א-ל-ו-ה-י-ם!!!! הסיטואציה הזו היתה כל כך הזויה- גבר זר שאני לא מכירה, והנה אני עומדת מולו חצי ערומה! לא יודעת להסביר אבל למרות כל ההתרגשות הרגשתי בנוח.

אני אוהב את המעבר הזה מהחוץ לסטודיו. מאור יום, דרך מדרגות פשוטות מוארות בפלורוסנט חיוור לתאורה החמימה והעמומה בסטודיו. כשהיא נכנסת פנימה היא משחררת "וואו" קטן… ומסתובבת קצת להביט מסביב… מציע לה לשתות, עושה סיור קצר… כאן איזור האירוח, פה המטבחון, השרותים, וכאן חדר ההלבשה, את יכולה להניח את הדברים כאן, ושם חדר הצילומים…. החדר האפל. חמישים גוונים של צללים 🙂
אנחנו עוברים על הדברים שהיא הביאה. סקסי… בוחרים משהו שנוח להתחיל איתו.
עוברים לחדר הצילומים. מסביר לה היכן לעמוד. כמה קליקים ראשונים לכיוון תאורה, את לא חייבת לדפוק לי פוזה, תרגישי חופשיה… והיא נרגשת ומחייכת את החיוך הזה של "אני לא מאמינה שאני פה" שמעורבב בו גם ה"וואו, אני פה!"… מצויין, האור בא לי טוב. ועכשיו כמה פוזות ראשוניות בעמידה, חלק בשחור לבן, חלק בצבע… ואני שואל אם היא רוצה לראות… "בטח! איזו שאלה"…
אני מראה לה את התמונות, עוברים עליהן יחד. היא מיד מעירה משהו על הישבן/ירכיים הגדולים מדי לטעמה. אני מחייך… מעטות מאוד הפעמים שאני פוגש אישה שחיה בשלום עם הירכיים שלה, ואף על פי כן אני משנה זוית צילום ותאורה למשהו שמצניע קצת שם ומבליט קצת פה… ועוד כמה קליקים, ועוד פעם אני מראה לה את התמונות, והנה הפעם זה כבר יוצא… "זאת יפה"… ועוד אחת שהיא אוהבת… והופס, אני רואה את זה בעיניים שלה: הכיף מתחיל… עכשיו היא כבר לגמרי בתוך זה. מחליפים סט הלבשה, ממשיכים לצלם… הפעם עוברים לכורסא. כורסא זה דבר סקסי. והיא מתקלפת מהבגדים, נכנסת אט אט לראש יותר ארוטי ונועז… קליק, ועוד קליק, ושוב לראות את התמונות יחד… הפעם זה כבר יותר "וואו" והרבה פחות שיפוטיות על חלק גוף זה או אחר. מצויין…

מחדר ההלבשה עברתי לחדר הצילומים. רון חיכה לי שם, ביצע ארגונים אחרונים עם התאורה והמצלמה. נכנסתי לחדר שהיה חשוך עם תאורת צילום בלבד… הרגשתי חשופה ומבוישת. רון ביצע כמה צילומים ראשוניים על מנת לבדוק את התאורה. פלאש פה, פלאש שם. עמדתי חסרת תזוזה, קצת בשוק . לאט לאט השתחררתי… "זהו. את כאן!" צעקתי לעצמי והבנתי שעכשיו אני צריכה להנות, ולהוציא מכל הסיטואציה הזו את המיטב. בכל זאת זו פנטזיה שאני סוחבת עימי כבר שנים, והיא סוף סוף מתממשת!!! ביקשתי להציץ בתמונות הראשונות והייתי קצת בהלם, זו הפעם הראשונה שאני רואה תמונות שלי מהצד בלבוש מינימאלי (זה ממש לא אותו הדבר כמו שמסתכלים במראה). כל קליק של המצלמה, וכל פלאש כאילו חשפו אותי וקילפו אותי… ואז כבר הרגשתי יותר נינוחה, יותר בטוחה, והיה ניתן לראות את זה בתמונות שחשפו את גופי במלוא הדרו. ללא בושה, ללא היסוס. שדיים, ירכיים, אגן, בטן… מתמכרת לתחושה, מאוהבת בחוויה. חזרתי לחדר ההלבשה על מנת להחליף פרטי לבוש, ובכל פעם חיכתה לי הפתעה חדשה… פעם כורסא, אחר כך כיסא, מיטה עגולה, ואחר כך ריצפה משובצת. נכנסתי כבר לעניינים, הבנתי כבר מה עושים ומה שיצא זה תמונות מרהיבות, מקצועיות, ואני חייבת להודות שממש התלהבתי מהתוצאה!
זוהי חוויה מדהימה, מעוררת ומשחררת. תודה רבה רון! היה פשוט נפלא

קטגוריות
בלוג

מחשבות על צילום תמונות עירום בפייסבוק

כמה נקודות כ"רקע" לפוסט הזה:
– היצירה שלי בסטודיו אקספוז כוללת צילומים שנעים בין עירום מעודן ומרומז לארוטיקה וצילומים נועזים.
– פייסבוק מהווה מדיה משמעותית בתקשורת היומיומית שלי עם העוקבים אחר עבודתי.
– פייסבוק בעיקרון לא מחבבים צילומי עירום ומתנגדים (עקרונית) להעלאת תכנים בוטים ברשת.

ומכאן אני ממשיך לכתוב…

 

ללטף בעדינות או לאתגר ולעשות פרובוקציה?

כיוצר, אינני מגביל את עצמי ל"נישה" אחת של סגנון צילומי, או לדרגת חשיפה ובוטות כלשהי. באופן כללי מאוד אוהב לעבוד עם אור וצל בצורה אמנותית ומעניינת ולא סתם ב"לשפוך אור" על המצולמים. כך אני גם מאפשר לעצמי לצלם סיטואציות או תנוחות מאוד בוטות, לצד צילומים מרומזים ומעודנים. אני מוצא עצמי הרבה פעמים עובד אינטואיטיבית, מגיב למי שמולי, נותן לעולם שלם של אסוציאציות ודימויים ויזואליים (אפילו קליפ שראיתי בבוקר ב MTV) לקחת אותי לכל מיני מקומות של השראה, חלקם אפלים, חלקם מסתוריים, כולם חלק ממסע. והיופי הוא שאפשר בכל יום ובכל סשן לבחור את הדרכים מחדש.

לראות איברים או לראות אוירה?

ארוטיקה זה חומר טוב. מבחינתי זהו בהחלט חלק מהחומר היצרי שאני אוהב לעבוד איתו בסטודיו. ארוטיקה בהחלט לוקחת את הצילומים הלאה צעד אחד קדימה מהעירום המרומז, העדין, או אם תרצו "עירום אמנותי", הגדרה בעייתית כשלעצמה. אם בכל זאת לנסות להכניס קצת יותר משמעות להגדרה של עירום אמנותי, אני לפחות אוהב להשוות בין פורנו לבין הבוטים יותר מבין הצילומים שאני עושה, ולהצביע על כך שבעוד שבפורנו הדגש הוא על לראות איברים, אני משתדל תמיד להראות אוירה. אם פורנו יוצר גירוי ברמה הבסיסית הפשוטה של "צפית-התגרית", אני רוצה להאמין שבצילומים שאני יוצר נכנס למשוואה גם "דמיינת/ פינטזת"… אחת התגובות היפות שקיבלתי על צילום שלי היה שמישהי סיפרה לי שהיא הסתובבה עם הצילום הזה כל היום בראש. ראיתם פעם תמונה פורנוגרפית או סרט פורנו שנשאר כל היום בראש?

פידבק, פידבק, פידבק

מי לא זקוק לפידבקים? בעיקר בימינו… בהם בנאדם קם בבוקר ומתחיל מיידית לתקשר עם העולם באמצעות הסלולר שהולך איתו לכל מקום, האמנות כבר לא נשמרת באיזו עליית גג נידחת בה ספון אמן מיוסר שמחכה לבעל גלריה שיגלה אותו ויוציא אותו מן האופל לאור. אני אוהב את החשיפה של היצירה שלי בפייסבוק. לפחות את רובה. כשהפידבקים מחזקים אותי (תראה לי עוד / אהבתי / נדלקתי / רוצה כזה גם…) אני מקבל מזה יופי של רוח גבית ומוטיבציה לפרסם עוד עבודות. יתרה מכך, חלק מההשראה שלי ומהכיוונים שאני מנסה ובודק תוך כדי המסע היצירתי קשורים ונולדים בפייסבוק, ליתר דיוק באינטראקציה עם הצופים והעוקבים.

פייסבוק – במה ראויה או לא לעירום?

נתחיל מכך שהשאלה הזו לא ממש מעשית אלא תאורטית, כיוון שאת החוקים הם קובעים ולא אנחנו – המשתמשים. בעבר הם היו מאוד נוקשים בנוגע להצגת עירום בפייסבוק. יש להם גם כללי אצבע מנחים… היכן עובר הגבול. פיטמה חשופה למשל זה "מוקצה", וכך בעבר מצאו עצמם פייסבוק תחת מתקפה תקשורתית כשהסירו תמונה שפירסמה אם מניקה כיוון שראו בתמונה חלק מהפיטמה שלה. עד כדי כך. עם הזמן הגמישו בפייסבוק מעט את הגישה, והיום אפשר למצוא בהתייחסות שלהם לפירסום תמונות שאין למשל פסול בתמונה של פסל "דוד" של מיכאלנג'לו או (הפלא ופלא) תמונה של תינוק יונק.
לאורך הזמן העליתי תמונות רבות מסטודיו אקספוז בפייסבוק, תוך שאני מקפיד לשמור על רמה מתונה יחסית של עירום (ובעיקר להשמע לכללי האצבע ולא לחשוף פטמות ואיברי מין) וכן תוך הסתרת התמונות מקבוצת "צנזורה" שכוללת את מי מחבריי שהינם קטינים או שמרנים שביקשו לא להיחשף לתכנים הללו. זה עבד יופי, ועם הזמן גם הרשיתי לעצמי להיות קצת יותר בוטה ולהעלות חומר פחות עדין, יותר ארוטי ובוטה. התגובות היו מעניינות. חלק מהאנשים מאוד פירגנו, ומעטים התחילו לנוע בחוסר נחת. התחלתי לקבל על הראש פה ושם. ועדיין, רב בהרבה מספר המפרגנים על מספר המבקרים. מעניין אגב לציין שהרבה פירגון הגיע מהנשים שבחבורה, מה שגרם לי להניח שכנראה אני עובד על התדר הנכון, קרי לא פורנו זול ושטחי, אלא בכל זאת תמונות שמדברות יותר למיינד, מגרות לא רק חושית אלא גם רגשית, ועל כן בעלות ערך פירסומי. עד כאן הכל זרם כשורה.

התקלה שגרמה לי לשקול מחדש העלאת תכנים בוטים בפייסבוק

ככל הנראה רק חשבתי שפייסבוק "זורמים איתי" ומיישרים קו ליברלי יותר וסובלני כלפי תמונות בוטות. וכך ביום בהיר כשכמה מהתמונות שלי שותפו על קירות של חברים אחרים, הפעם ללא צנזורה כפי שאני נוהג לעשות, הופעל מנגנון הדיווח של פייסבוק ובעקבותיו נמחקו תמונות שהעליתי, ובהמשך גם נחסמה הפעילות שלי ל 24 שעות. לא סימפטי, אם כי גם לא מפתיע, אני מודה שבזמן האחרון מתחתי את החבל ודי בדקתי אותם, לראות כמה הם ישחררו ואיפה הם ימתחו את הגבול. אז או קיי, גיליתי. ומה עכשיו? החלטתי שאני צריך לשאול גם את האנשים שקרובים אליי, אוהבים ומגיבים למה שאני יוצר. קיבלתי תגובות מאוד מעניינות. חלקן תומכות ללא סייג, אולם חלק מהתגובות גרמו לי להבין שאולי פייסבוק דוקא עושים מלאכתם של צדיקים במקרה הזה. כך למשל האפשרות שילדים יחשפו לתכנים הבוטים באמצעות שיתופים ולייקים של הוריהם  שפירגנו לי, וכאן כבר אין משמעות ל"צנזורה" שהחלתי על פירסום התמונות. השיתוף הבא פורץ את ההגבלה הזו…

עירום זה רע? ממש לא!

לפני כמה חודשים פנו אליי שני הילדים הגדולים שלי (בי"ס יסודי) ושאלו אותי על הצילומים שאני יוצר בסטודיו (אבא אתה מצלם צילומי עירום?). ישבתי על היצירות שלי, הוצאתי משם כמה תמונות עדינות שהולמות צפיה בכל גיל, הראיתי להם במה מדובר והסברתי להם על צילומי עירום אמנותי שאני יוצר ועל הפן האסטתי שבזה. מן הסתם לא הצגתי בפניהם חומר ארוטי ובוטה, בדיוק כפי שאני מסתיר מהם חומרים כאלה כשאני מעלה אותם בפייסבוק. אני לגמרי מאמין בכך שלגיטימי שלמבוגרים יש עולם משלהם, כזה שמוסתר וסודי מהילדים. לא הכל צריך להיות גלוי, ומצד שני הילדים לא צריכים לגדול בבועה. הם נחשפים יום יום לגירויים ותכנים בעייתיים הרבה יותר מצילומי עירום, וכהורה חשוב לי שהילדים שלי יקבלו תמונה נכונה וכלים להתמודדות. פתיחות ותקשורת הם הבסיס לכך.
אלא מה, הסיפור עם החסימה בפייסבוק גרם לי להבין ששעה שאני מסתיר את התכנים הבוטים – הארוטיים שאני מפרסם מילדיי,  יכול להיות שילדים אחרים נחשפים להם בגלל שיתוף או לייק שעשו הוריהם. לא מתאים, לא לכך כיוונתי.

יש במה אחרת?

קצת קשה לוותר על הזירה המרכזית. בשלב זה אני נוטה למתן את הקו בפייסבוק. להעלות רק תמונות שעונות על הכללים ולא מאתגרות מדי את הקהל שם בחוץ. זה מרגיש קצת מוזר בעולם שבו לא חסרות פרובוקציות ולא חוסכים בריגושים וגירויים בכל מדיה אפשרית, כולל ערוץ הילדים, קליפים, וכל תוכן תרבותי, פירסומי וחדשותי אליו כולם נחשפים כולל ילדינו. ובכל זאת אני מעדיף להיות עם ה good guys ולא להיות trouble maker במדיה המסויימת הזו שפתוחה בסופו של דבר לכולם. כמובן שאני ממשיך לפרסם חומרים באתר של סטודיו אקספוז, ויהיו טיזרים והפניות מהדף של הסטודיו לתכנים בוטים באתר. זו נראית לי פשרה לא רעה… לא גרפית מדי, בכל הנוגע לפייסבוק. אולי אתם מכירים במה רלוונטית אחרת להצגת היצירות הללו? אשמח לשמוע על כך, בפרטי או בתגובה.

קטגוריות
בלוג

על צילום עירום והשמרנות של פייסבוק

 

מה דעתכם על התכנים המתפרסמים בפייסבוק? האם הכל ראוי לצפיה? האם ישנם תכנים מטרידים / מסוכנים / פוגעים שהייתם שמחים לא להיחשף אליהם?
מה בנוגע לצילומי עירום וארוטיקה? האם יש לכם דעה מגובשת בעניין?

פייסבוק משחקים משחק כפול. מצד אחד הם הרשת החברתית הגדולה והחזקה נכון להיום, ובהחלט נהנים מכך שכולם מעלים אצלם תכנים, ומצד שני הם מפעילים חוקי צנזורה נוקשים לגבי חומרים, אותם הם מחילים על פי מערך שיקולים מיושן ושמרני.

כך למשל תמונת עירום אמנותית בה מופיעה אישה בחזה חשוף עשויה להמחק מפייסבוק ולסדר למי שהעלה אותה אזהרה בגין העלאת תוכן פוגעני שעובר על חוקי השימוש בפייסבוק, בעוד שתכנים פוגעניים ומסוכנים הרבה יותר יעברו בכיף מתחת לרדאר וישארו חשופים לעין כל.

 

מנגנון הלשנות או מנגנון בקרה חכם יותר?

מכיוון שבכל רגע מועלים המון תכנים חדשים לפייסבוק מכל פינה בעולם, אין להם אפשרות כמובן לבדוק בעצמם כל פוסט ולוודא שאינו פוגעני או עובר על החוקים. לשם כך מופעל בפייסבוק מנגנון דיווח בו המשתמשים "מלשינים" על תמונות בעייתיות לפייסבוק. לאחר ההלשנה נכנסת לפעולה מחלקת "משמרות הצניעות" שבודקת את התוכן המדובר. אם משמרות הצניעות מחליטים שמדובר בתוכן לא ראוי, הוא נמחק לאלתר מפייסבוק ומעלה התוכן מקבל אזהרה למיילבוקס שלו. אם מדובר בהישנות של מקרים האזהרה הופכת לחסימה זמנית של המשתמש ואיום בסגירת החשבון לצמיתות.
אני מוצא את השיטה הזו מקוממת ופסולה, ולו רק בגלל שהתקנות של פייסבוק מחמירות ושמרניות מדי. אני מניח שמנגנון ההלשנה חשוב כדי למנוע מקרים חמורים של הטרדה ברשת, פגיעה בצנעת הפרט וכדומה, אבל מכאן ועד לצנזורה של אמנות מצולמת הדרך ארוכה.
הייתי רוצה שפייסבוק יספקו מנגנון קצת יותר חכם לשליטה בתכנים המועלים, על ידי המשתמש. כיום כשאני מפרסם תמונה בפייסבוק אני אמנם מסתיר אותה מקבוצת "צנזורה" שיצרתי ברשימת המשתמשים שלי, שכוללת ילדים ואנשים שמוכרים לי כשמרנים/דתיים/ ושניים שפנו באופן אישי וביקשו להמנע מחשיפה לסוג הצילומים שאני מעלה. מכבד את זה מאוד. הייתי שמח אילו יכולתי להגדיר באופן גורף שהתמונות שאני מעלה מתאימות לקהל מגיל 18 ומעלה, אולי אפילו 21 בחלק מהמקרים. בשביל פייסבוק זה לא צריך להיות פיצ'ר מסובך כל כך לביצוע. אני בטוח שבמושגים של שעות עבודה, אם יחסכו שם במשמרות הצניעות איזו משמרת או שתיים ויעבירו את הכסף למחלקת הפיתוח, העניין יסתדר בקלות…

תוכן פוגע או תוכן נועז?

כשסיפרתי לחברה טובה על האזהרה והחסימה שקיבלתי מפייסבוק היא התקוממה ואמרה "אנשים מתאבדים בעקבות התעללות בפייסבוק בעוד שאתה עושה לאנשים נעים…"
בהחלט מחמיא לי שהצופים אוהבים את התמונות שאני מעלה. אני מקבל לא פעם פידבקים שהתמונות מדליקות  ומחרמנות, וגם זו מחמאה אדירה ורוח גבית להמשיך להעלות את החומרים.
ארוטיקה ומיניות זה לא נושא שצריך לפחד ממנו או לצנזר, כשלא פוגע או עובר את גבול הטעם הטוב. פורנו בוטה אני לא אעלה בפייסבוק, גם אם אני מצלם לעיתים (עבור זוגות שבאו להצטלם עבור עצמם) את הז'אנר הזה. אבל מה פשר ההתחסדות במחיקת תמונה בה ניתן לדמיין שהמצולמים עוסקים באקט מיני, שעה שלא רואים איברי מין חשופים והסיטואציה מצולמת באופן מתון יחסית?
לא פעם אנחנו קוראים על אנשים (בעיקר נוער) שעברו התעללות בפייסבוק באמצעות תוכן גרפי או פשוט באמצעות המילים, חלק מהסיפורים הקשים הללו הביאו אנשים אף להתאבד. האם אפשר להעמיד תוכן פוגעני מהסוג של התעללות באנשים, מול תוכן "בוטה" מעל הרף הנמוך מאוד שהציבו פייסבוק, שדוגלים בסובלנות נמוכה מאוד לצילומי עירום?

הכח להשפיע או סתם ליישר קו?

מדי פעם פייסבוק מקבלים על הראש חזרה מהמשתשים ומהתקשורת. אין מה לעשות, פייסבוק הפכו לסוג של אח גדול שקשה מאוד לדבר איתו ברמה הפרטית (אני למשל לא יכול לפנות לאף אחד בפייסבוק ולהביע תרעומת על הצנזורה והחסימה) אבל מאוד חשוב להם מה הציבור בכללותו ומה התקשורת חושבים עליהם ומביעים. פייסבוק מגיעים אלינו מאמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אם תרצו, אך בפועל אומה שמרנית למדי הנשלטת על ידי מערכת נורמות שיכולה להיות לעיתים מאוד מתחסדת וצבועה. משחק כפול כבר כתבתי למעלה.
אז מה אנחנו יכולים לעשות? להגיב, לשתף, לומר את דברנו. תוכן ויראלי (כזה שמשתפים הלאה) יכול לעיתים להכות גלים ולהשפיע גם במקומות גבוהים שם למעלה…
אז אם הזדהיתם עם מה שכתבתי, אם אתם נמנים על מי שאוהבים את הצילומים שאני יוצר ורואים בהם אמנות ולא חומר פסול לצפיה, וגם אם לא נחשפתם עדיין ליצירה אבל תומכים בחופש הביטוי (בלי לפגוע באנשים), תנו לייק, עשו שיתוף, והוסיפו את דברכם. אולי זה ישנה משהו. אני יודע שאני לוקח כאן סיכון מסויים ועלול לעצבן את פייסבוק – כאמור האח הגדול – אבל אני לגמרי חושב שהצדק במקרה הזה בצד שלי…

קטגוריות
בלוג

צילום עירום ללא עירום

מכירים את הסיטואציה הזו שהולכים ברחוב, רואים מישהי לבושה מכף רגל ועד ראש בלבוש לכאורה צנוע אבל עדיין נראית סקסית ומושכת? אז כן, לארוטיקה יש פנים רבות, ודרכים רבות, לא כולן עוברות במחוזות העירום וחשיפת הגוף. כמובן, אין זה סותר את העובדה שעירום הוא עולם שלם של יצרים וארוטיקה, אבל בכך אני עוסק במרבית הפוסטים האחרים. אז היום טעימה קטנה מ"עירום ללא עירום".

 

מדוע בכלל להצטלם עם בגדים בסטודיו לצילומי עירום?

כל הלקוחות שמגיעים אליי לסטודיו באים אחרי שכבר נחשפו ליצירה שלי וצפו בתצלומים. זאת אומרת שכולם גם מכירים את הלך הרוח הדרמטי והמיני שמאפיין את צילומיי. יחד עם זאת חלק מהמצולמים (כשאני אומר מצולמים בלשון רבים, הכוונה היא כמובן גם, אולי בעיקר, למצולמות – נשים) לא תמיד משוחררים לגמרי בנוגע לחשיפת גופם. האם יש דרך "צנועה" יותר להצטלם סוג כזה של צילומים, או שמא חייבים לקפוץ ישר למים העמוקים ולהצטלם בעירום מלא או בהלבשה סקסית מינימלית? כשאני מתדרך את הלקוחות לפני סשן צילומים אני בד"כ ממליץ להביא פריטי לבוש מסויימים, בין אם מדובר בהלבשה תחתונה סקסית, ובין אם מדובר בפריטים בעלי כיסוי קצת יותר גדול. במהלך הסשן אפשר לעשות שימוש מגוון בפריטים הללו.
לעיתים קרובות תוך כדי הסשן נוצרת האוירה הנכונה המאפשרת למי שמולי להפטר מהבגדים, כלומר לחוש ביטחון, אמון, ו… תעוזה. ובכל זאת, אם להתחבר שוב למה שכתבתי בתחילת הפוסט, יש הרבה ארוטיקה גם באגף ההלבשה…
הנה דוגמא ראשונה. המצולמת כאן עוטה על עצמה חולצה מכופתרת פתוחה. האור והצל, האוירה הדרמטית, החיוך המרומז (צינזרתי את הפנים) מספקים את המתח המיני, והתוצאה – מיניות נוכחת…

 

בדוגמא הבאה מדובר כבר בבגד שבהגדרתו הינו סקסי יותר… כותונת שקופה סקסית. גם כאן העירום מרומז אם כי דרגת החשיפה עולה בשל השקיפות.

 

אם כבר הגענו למחוזות הסקסיים אז כמובן שיש עולם ומלואו של ביגוד סקסי בדרגות חשיפה שונות. מחוכים, ביריות, גרביונים, מגפיים… מדהים כמה יצרים ומיניות יצקו מעצבי הבגדים לתוך הפריטים הללו. והגוף הנשי – יצירת אומנות מפוארת כשלעצמה – נראה בהם נהדר. הנה דוגמא לתמונה שכזו. שימו לב כמה ארוטיקה, וכמה מעט עור חשוף בהשוואה לצילומי עירום שאני מציג בגלרית צילום עירום אמנותי וארוטיקה של סטודיו אקספוז

 

לא אסיים את הפוסט הזה לפני שאגע בנושא נוסף מעניין שקשור ללבוש: מיניות ומינים. הכוונה היא להחלפת בגדים בין המינים, כחלק מהמסרים המיניים בצילום.
לדוגמא בצילום שלהלן, האישה לובשת חולצה גברית, חושפת כתפיים (וכתפיות של חזיה – בכל זאת מאפיין נשי) ועומדת סוג של עמידה כוחנית מעט, אם כי על עקבים.  המטרה בתמונה היתה לערבב את המינים ולאסוף סממנים משניהם. אם תרצו – סוג של העצמה נשית, אבל אני ממש לא חושב שהעצמה נשית תלויה במאפיינים גבריים שיכנסו לתמונה.

 

עד כאן בינתיים. אם כי נראה לי שמפאת כמות החומרים הרלוונטיים לפוסט הזה שיש לי בארכיון, יהיה לו המשך 🙂

קטגוריות
בלוג

יצרים וזוגיות בעין הסערה

קולות מלחמה… שוב…
נובמבר 2012, עזה והעורף הישראלי במוקד העניינים.
טילים, לוחמים, אזרחים תחת מתקפה, בעורף אזעקות והרבה מילים. ולחץ, וזעם, וחשש, ופחד, והתחזקות, הזדככות. קתרזיס.
אנשים נוגעים זה בזה. מי במילים, מי בחיבוק.
נאחזים בשיגרה, או מתמכרים לכל בדל עדכון מהרדיו או הטלויזיה הקרובים.
כועסים.
דואגים.

בסטודיו אור עמום. תמיד זה האור העמום. שמיכה מפנקת של צללים. כשהייתי קטן פחדתי כמו כולם מהחושך, מהאפלה. היום אני חוקר אותה… בעזרת האור. חופר בה ומוצא אוצרות. יצרים, תשוקות. מן חומר אנושי אפלולי וחסר צורה, אבל נוכח. מאוד נוכח. היצרים הטובים הם אלה שמעניינים אותי. יצר החיים למשל. מה שמפעיל אצלנו כל כך הרבה מנגנונים מדהימים. אהבה, מגע, חמלה, חיוך…

זוגיות.
עוד אחד מהפלאים האלה שמלווים אותנו כל הזמן. לובשים ופושטים צורות.
זוגיות טריה ומהממת בעוצמתה, זוגיות של חיים שלמים, מזדקנת לאיטה, מעמיקה עם השנים, זוגיות במשבר, זוגיות של it's complicated…
האור האפל. פנס על זוגיות. אני חושב שאני אוסיף עוד פנס מהזוית ההיא… נראה לי שזה ידגיש גם את הצד השני…
ואני מדליק עוד פנס.
ובפלייליסט מתחלף טראק. אני קשוב, לראות מה יכנס. יש לי פלייליסט קבוע שאני מעדכן מדי פעם, אבל חלק מהקטעים מלווים אותי תמיד בכל סשן. אין סדר קבוע. זה תמיד על shuffle, ואני אוהב להיות מופתע.

 

היא יושבת על כיסא לבן.
…נכנס עכשיו הקטע של תומס ניומן…
אני מבקש ממנו לעמוד מאחוריה.
…תומס ניומן מתערבל פה נהדר. מיתרים ופסנתר. צלילים סקרנים, כמו מחכים לראות מה יתפתח כאן בסטודיו…

 

הוא רוכן, ידיים על הכתפיים שלה. היא מגיבה אינסטנקטיבית, מפנה אליו את הראש, תנועה קטנה כזו, אבל מורגשת, משדרת… בוא.
הידיים שלו מחליקות מטה וקדימה. עוטף אותה. מכרבל. היא מחכה לו, מייחלת למגע. עוד קליק. הבלחות של אור באפלה… הפסנתר של ניומן מרעיף נגיעות של קסם…

…תומס ניומן מסיים. הכיסא כבר לא שם. ג'ף בק נכנס. קסום, מרטיט.
בחוץ יום. או לילה. אין לי מושג כי כאן הזמן עוצר מלכת. או נמדד בטראקים שנמזגים זה לתוך זה. ואנשים, שמתערבלים זה לתוך זו.
תשוקה, ונחמה, ועוצמה, וחולשה. ויצר החיים. פועם תמיד.
ישראל, נובמבר 2012. 45 ק"מ מהרצועה. מקום בטוח?